וואטסאפ – וואטס דה פאקסטס ומה אפשר ללמוד

במוצאי שבת 20:00 בדיוק התחילה בבית האופרה בתל אביב האופרה 'דון פסקואלה' ואני בקהל. התזמורת ניגנה, הזמרים והזמרות פצחו בשירה והעולם כמרחקה: וואטסאפ (WhatsApp) נפלה/איננה/נסגרה.

עם סיומה של האופרה, בשעה 22:30 לערך, עת יצאתי מבנין האופרה והתחברתי לעולם (לאינטרנט) התחילו הסטטוסים בפייסבוק לרמוז שאולי יש פה קונספירציה, וכי המהלך של צוקי היה לרכוש את וואטסאפ ולסגור אותה. סטטוסים של אנשים מיואשים שהחלו לשאול בפומבי, אבל בעצם שאלו את עצמם, מה יהיה עכשיו? מה לעשות כשאי-אפשר 'להזריק' וואטסאפ?

חיש קל התמלאות אתרי החדשות, בארץ ובעולם, בדיווחים שונים על התקלה המוזרה בשרתים של וואטסאפ דווקא שלושה ימים לאחר ההכרזה כי החברה נרכשה על ידי פייסבוק תמורת הסכום האגדי של 16 מילארד דולר (יש אומרים 19 מיליארד דולר) – לא נתפש הסכום זה!

נראה כי הפעם התקלה תימשך זמן רב. סרן שמועתי עובד כבר בפול ווליום והידיעה האחרונה היא שוואטסאפ תחזור לפעולה ב- 24 לפברואר 2014 – עוד יומיים? מה נעשה עד אז?

בין אם ההשבתה של וואטסאפ נגרמה בגלל בעיה של בטיחות נתונים או כי צוקי סגר את השאלטר, צריך ללמוד מהמקרה כי לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד, בטח אם הסל הזה לא שלך, ולמה אני מתכוון?

בייעוץ שאני נותן לחברות עסקיות, אני מגלה שכל השיווק של העסק בנוי על ערוץ שיווק אחד, בין אם זה פייסבוק, פרסום ממומן, קידום אורגני או כל ערוץ אחר – אבל הוא ערוץ יחיד – בודד. במילים אחרות, כל התנועה של הלקוחות בנוייה על מקור אחד ואין לבעל העסק שליטה עליו.

חוסר השליטה של בעל העסק על פייסבוק, גוגל או כל ערוץ אחר מהווה סיכון ממשי לעסק שיום אחד יכול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה: כי הוא נחסם, כי סגרו לו את החשבון, כי מישהו התלונן עליו ועכשיו הפעילות שלו באותו ערוץ מוקפאת ועוד כהנה וכהנה.

אני לא רוצה להכניס אתכם למדע של ניהול סיכונים (יש כזה דבר) אבל אני רוצה לדבר על יתירות או באנגלית Redundancy שפירושה יצירת יכולת להתגבר על כשל. למשל, במכונית יש שני פנסים כדי שאם פנס אחד מתקלקל, אפשר להמשיך לנסוע עם הפנס האחר. למשל, למרות שיש מזגן בבית אנשים מחזיקים גם מאוורר למקרה שהמזגן לא יעבוד. למשל, את המים שבדוד ניתן לחמם על ידי הקולטים (שמש) או על ידי חשמל – יתירות. ואיך זה קשור לשיווק באינטרנט?

המונח Redundancy מוכר בדרך כלל בהקשר של מחשבים, איחסון נתונים אבל גם בשיווק. רצוי מאוד שלא לרכז את כל התנועה לאתר שלכם ממקור אחד, כי, כמו שאמרתי, יכול להיות שיום אחד תגלו שאין משם תנועה ומקרים לא חסרים, אז הנה כמה שאזכיר לכם.

עדכוני החיות של גוגל במהלך 2012 ו-2013 באו בגלים: פנדה, פינגווין ו- Hummingbird גרמו לנפילה של אתרים בדירוג. מי שחשבו שהדירוג הגבוה של האתר שלהם בתוצאות החיפוש של גוגל הינו לעד ולא בנו ערוצים נוספים להבאת תנועה לאתר, מצאו את עצמם, יום בהיר אחד, בלי לקוחות.

בשלהי 2012 הורידה פייסבוק באופן משמעותי את אחוזי החשיפה של הסטטוסים שבניוז פיד. בד בבד העלתה פייסבוק את מחירי הפרסום והמוני בעלי עסקים שהתרגלו לחינם של פייסבוק, הבינו פתאום שתקופת החינם נגמרה ועכשיו צריך לשלם והרבה על הבאת תנועה ועל פעילות בפייסבוק.

האינטרנט מוצפת בהודעות של אנשים שגוגל סגרה / השהתה להם את החשבון ב- AdWords מכל מיני סיבות. בשורה התחתונה גוגל לא מציגה את המודעות שלהם, לקוחות לא רואים ולא לוחצים והעסק? תבינו לבד. ניתן להתלונן אבל בינתיים הפרסומות לא מוצגת והלקוחות לא מגיעים.

ערוץ שיווק אחד הוא אף פעם לא טוב. רצוי שתפתחו מספר ערוצי שיווק במקביל מכמה סיבות:

האחת, יתירות Redundancy עליה כבר דברנו,

השנייה, יכולת השוואה בין ערוצי שיווק שונים כדי לדעת איזה ערוץ כדאי. הצבעה על ערוץ אחד טוב ממשנהו יכולה להתבצע רק אם יש יותר מערוץ אחד פעיל.

השלישית, גמישות ומהירות בהפניית משאבים לערוץ המתאים בהתאם למה שקורה בשטח. גם פעילות זאת יכולה להעשות אם קודם הוכנה תשתית מראש.

לסיכום

יתירות היא לא מילה גסה. ראו במקרה של וואטסאפ הזדמנות למחשבה מחדש על ערוצי השיווק שלכם כדי לבחון את רמת הסיכון שבהם. נניח וכל התנועה לאתר שלכם מגיעה מפרסום ממומן. אין בזה רע, אבל יש בזה הרבה סיכון. עליכם לייצר עוד ערוץ אחד לפחות והייתי ממליץ על כמה ערוצים שיביאו לכם תנועה: תוכנית שותפים? אתרי קופונים? מדריכים/אינדקסים? פרסום באתרי נישה? יחסי ציחבור באינטרנט? לא הייתי פוסל גם ערוצי שיווק אוףליין: דיוור ישיר, טלמרקטינג, פליירים והכול בהתאם לעסק, למוצרים ולשירותים.

האם גם לכם יש יתירות בהבאת לקוחות? שתפו אותנו כאן למטה בתגובות בערוצים השונים בהם אתם פועלים להביא לקוחות.