style> .imageRS { border:1px solid black; box-shadow: 10px 10px 5px #888888; } p { font-size: 13pt; } li { font-size: 13pt; } .zbox4 {padding-left:4px;padding-right:4px;border:2px solid navy;}

11 פעולות לשיפור יחס המרה CRO באתר אינטרנט

לוקח פחות מ- 3 שניות לגולש באינטרנט להחליט האם להישאר באתר שלך או לעזוב אותו ולעולם לא לחזור.

שמירה על לקוחות פוטנציאליים באתר למשך זמן ארוך יותר היא בראש סדר עדיפויות של ארגונים רבים וגם זהו פרמטר התנהגותי בנוסחת הדירוג של גוגל. חברות עסקיות רוצות שלקוחות ישארו יותר זמן באתר, ידפדפו ביותר דפים כי כך הם יחשפו ליותר שירותים ומוצרים של החברה. גוגל מניח שאם הלקוח שוהה יותר זמן באתר שלך, המשמעות היא שהלקוח גילה ענין באתר שלך ויש באתר תוכן שהוא בעל ערך עבורו.

אבל המטרה של חברות עסקיות וגם של גוגל אינה זמן הישארות רב, ככול שניתן. המטרה בסופו של דבר היא המרות.

אם עיצוב האתר מפריע, כל מה שעשית באתר היה בזבוז זמן.

לפניך כמה מחסומי עיצוב נפוצים שיכולים לפגוע במאמצים לשפר יחס המרה באתר שלך, אבל לפני זה בוא ונגדיר מה זאת המרה ומהו יחס המרה.

מה זאת המרה?

המרה היא שינוי התנהגות של גולשים באתר שמקדמת את בעל האתר. מילוי טופס, לחיצה על טלפון (במכשירים ניידים), צ'אט, לחיצה על לחצן "הוסף לסל" היא המרה, למה? כי פעולות אלה "מחממות" את היחסים שבין הגולשים לבעל האתר.

באתר מסחר אלקטרוני, המרה היא הגעתו של לקוח לדף "תודה שרכשת" לאחר שבחר את המוצר או המוצרים, הוסיף לסל, מילא פרטי משלוח, מילא פרטי חיוב ואישר את ההזמנה, רק אז הוא רואה את דף "תודה שרכשת" וזאת ההמרה הגדולה מכול, אבל בדרך יש "מיני המרות", למשל: לחיצה על לחצן "הוסף לסל" היא מיני המרה, לחיצה על לחצן "לסל הקניות" היא מיני-המרה ובאותו אופן לחיצה על לחצן "לפרטים" גם היא מיני המרה. אז יש כול כך הרבה המרות?

מהי המרה? אתה, בעל האתר קובע. אתה תחליט מהי המרה עבורך ותמדוד אותה בעזרת כלים כמו Google Analytics.

בכל פעם שאתה רוצה שהלקוח יעשה משהו באתר שלך שיקדם אותו לעבר המטרות שלך – זוהי המרה.

הנה כמה דוגמאות להמרה באתרי תוכן: הורדת מדריך חינם, פנייה בטופס צור קשר, בקשה לקבלת פרטים על סדנה.

באתר חדשות, למשל, ynet, המרה יכולה להיחשב לחיצה על קישור שפירושה מעבר דף. למה? כי אתר ynet מוכר שטחי פרסום. ככול שיש יותר דפים נצפים יש יותר שטחי פרסום שמאפשרים לו למכור יותר פרסומת ולעשות יותר כסף. אתר כמו yent פתח גם חנויות מסחר ולכן, סביר להניח, שהוא גם סופר לחיצות על לחצנים המפנים מאתר החדשות לאתרי המסחר ואותן הוא רואה גם כן המרות.

מה זה יחס המרה?

יחס המרה הוא חלוקה של מספר ההמרות שבוצעו לחלק במספר הגולשים באתר. נניח והגיעו לאתר 1,000 גולשים ומתוכן רק 5 מילאו טופס צור קשר, הרי יחס ההמרה (שיעור המרה) היא 5/1,000 שהם 0.5% . כרגע, אני לא שופט האם זה טוב או רע, אני רק מציג את נוסחת החישוב.

מכיון שיש לאתר יותר ממקור תנועה אחד יהיה זה פשטני להתייחס רק ליחס המרה אחד. מן הראוי לחשב יחס המרה לכל ערוץ תנועה בנפרד: יחס המרה לתנועה המגיעה מגוגל חיפוש אורגני, יחס המרה של תנועה שמגיעה מגוגל חיפוש ממומן (בתשלום), יחס המרה לתנועה שמקורה בפייסבוק אורגני, יחס המרה לתנועה שמגיעה מפייסבוק בתשלום, יחס המרה של תנועה שמגיעה מניוזלטר וכדומה.

הסיבה לחישוב יחס המרה לכול ערוץ בנפרד היא שתנועה מערוץ אחד אינה דומה לתנועה מערוץ אחר. לדוגמה, תנועה מפייסבוק של עוקבים אחריך לא דומה לתנועה של גולשים הרשומים אצלך בניוזלטר ואינה דומה לתנועה של גולשים שהיו כבר אצלך באתר ואת המחזיר אותם בפרסום מסוג שיווק מחדש. התנועה לא דומה ו- יחס המרה עשוי להיות שונה מערוץ לערוץ.

יחס המרה גם משתנה בהתאם למכשיר בו מבוצעת הגלישה לאתר שלך, בין אם זה מחשב שולחני, מחשב נייד, טאבלט, מכשיר נייד אייפון או אנדרואיד. שוב, גולשים במחשב שולחני שונים בהתנהגותם מגולשים במכשיר נייד (אייפון) וזה משפיע על יחס המרה.

יחס המרה יכול להיות שונה גם בעקבות פרמטרים אחרים כמו: יום בשבוע, שעה ביום, תקופה (לפני חגים) ופרמטרים נוספים, אבל הנוסחה נשארת אותו דבר: כמות ההמרות שבוצעו חלקי התנועה.

כדי לחשב נכון יחס המרה צריך לאסוף נתונים והרבה. אי-אפשר לקבוע יחס המרה באתר אינטרנט על פי 10 המרות בלבד. מבלי לסבך אותך במושגים כמו רמת מובהקות, השערות או סמך אני רוצה לתת לך דוגמה:

אם תיקח מטבע, ותזרוק אותו באוויר 200 פעם, זה מה שצפוי לקרות: 100 פעמים הוא יפול על "עץ" ו- 100 פעמים הוא יפול על "פלי". עכשיו שאלה (אל תנסה לענות, אני אתן לך את התשובה): מה יקרה אם תטיל את המטבע 200 פעמים ותקבל ש- 115 פעמים המטבע נפל על "עץ"? והנה התשובה: "כאשר מטילים מטבע הוגן 200 פעם, הסיכוי לכך שאחד הצדדים יופיע 115 פעמים או יותר הוא 4% … רמת המובהקות של ניסוי זה היא 4% " (מקור, ויקיפדיה)

השאלה שלי עכשיו היא כמה פעמים עליי לזרוק את המטבע כדי להחליט בוודאות שהוא מוטה או לא מוטה? 300? 5,000? או 100,000 פעמים? ובהתייחס לנתון יחס המרה באתר אינטרנט, אני רוצה לדעת "כמה המרות אני צריך לספור כדי לקבוע שזהו אחוז ההמרה באתר שלי?"

מבלי להיכנס לחישובים סטטיסטיים מורכבים, אני מציע לספור משהו בין 32 ל- 40 המרות כדי שתוכל לחשב יחס המרה "אמיתי", זאת אם אתה מפלטר כהלכה את התנועה ומחשב יחס המרה לכל ערוץ / מכשיר / יום. ככול שתתמקד יותר כך תדייק יותר.

האתר מקודם במילות מפתח שלא ממירות

לא כל מילות המפתח שוות בערך שלהן לבעל האתר. יש מילים טובות יותר מבחינת ביצועים ככול שזה נוגע להמרה. מחקר מילות מפתח מקיף יכול לספק לבעל העסק מאות ואולי אלפי מילות מפתח, אבל השאלה הגדולה היא איזה מילות מפתח יש לקדם.

כדי להדגים נקודה זו, אתן לך דוגמה.

נניח ויש אתר כרטיסים למופעים ביניהם של עומר אדם. בעל האתר ביקש לקדם את מילת המפתח "עומר אדם" אותה מחפשים כ- 74,000 חיפושים בממוצע כל חודש. כמה % מהם, אתם מעריכים, יקנו כרטיסים?

לעומת זאת, לביטוי "עומר אדם כרטיסים" יש רק 5,400 חיפושים כל חודש בממוצע. כמה % מהם, אתם מעריכים, יקנו כרטיסים?

האתר לא מותאם לגודל המסך

אני לא מאמין שאני כותב את המשפט הזה, אבל יש עדיין אתרים רבים שמיועדים למחשב שולחני בלבד. למה בעלי עסקים מחכים?

מצב בו האתר ניתן לצפייה במחשב שולחני בלבד היה נסבל לפני שנים בו התנועה ממכשירים ניידים (מובייל, סמארטפון, טאבלט) היה 3% אולי 5%, אבל עכשיו השימוש במכשירים ניידים עבר ובגדול את השימוש במחשב שולחני! אז למה מחכים?

אנשים עושים שימוש במכשיר נייד לא רק לדבר, אלא בעיקר לגלוש בפייסבוק, לצפות בסרטים ביוטיוב ולקרוא מייל. המשמעות היא שהמייל שאתה שולח צריך גם הוא להתאים לגודל המסך של מכשיר נייד.

בהנחה שתוכן המייל מתאים למכשיר נייד, מתאים למכשיר נייד פירושו שלא צריך "לטפל" בתוכן, לא להגדיל, לא להזיז ימינה, לא לכווץ ולא להרחיב, הרי מי שפתח הודעת דואר בנייד ולחץ על קישור, מצפה שגם הדף אליו הוא מגיע יהיה מותאם למכשיר נייד, נכון? אם זה לא קורה, רוב הגולשים ילחצו "חזרה" וסביר שיותר הם לא יחזרו לאתר.

Google ממליצה על שימוש בעיצוב רספונסיבי, בו יש רק אתר אחד שיודע להתאים עצמו לגודל המסך בו הוא נצפה. נכון שיש עוד סוגים של אתרי מובייל אשר בכולם גוגל תומך, אבל אם אין לך באמת סיבה מיוחדת, אז ברירת המחדל היא אתר רספונסיבי.

הפרמטר של התאמת האתר למכשיר נייד הוא חלק מנוסחת הדירוג של גוגל ולאחרונה הפרמטר הזה קיבל יותר תשומת לב מגוגל שהכריזה שבתוצאות החיפוש במכשיר נייד בלבד, אתרים שאינם מותאמים למכשיר נייד, הדירוג שלהם יפגע.

אתר לא מותאם למובייל
אתר לא מותאם למובייל, גופן קטן וקשה עד בלתי ניתן לקריאה

ניווט מבלבל

לגולשים באינטרנט יש צפיות, הם למדו על האינטרנט ועכשיו שהם מגיעים לאתר שלך הם רוצים להשתמש בידע שלהם כדי לפעול באתר שלך.

בעת בניית האתר יש ליישם כמה מוסכמות שמקובלות על כולן ועליהן אדבר מיד בהמשך, אבל נושא הניווט, משום מה, זוכה לפעמים לעיצוב שהוא רחוק מהמוסכמות.

לגולשים באינטרנט יש ציפיות איך הם צריכים להיות מסוגלים לנווט באתר בין אם זה אתר תוכן או אתר מסחר. מגמות העיצוב האחרונות, עם זאת, מציבות לפני הגולשים מנגנונים אחרים שמהווים בעיה ופוגעים ביחס ההמרה.

למשל, Parallax Scrolling – שבו תוכן הרקע (למשל, תמונה או וידאו) זז במהירות שונה מאשר התוכן בקדמת הדף בעת גלילה. מתכנני חוויית משתמש UX ומעצבי מימשק UI יאמרו שזה משפר את חוויית המשתמש, השאלה היא האם שיפור בחוויית המשתמש נעשה על חשבון שיפור יחס המרה?

מעניין שבמאמר מקיף שנכתב על היתרונות ועל החסרונות בעיצוב מסוג Parallax לא נאמרה מילה וגם לא חצי מילה על "יחס המרה".

כולנו התרגלנו לסרגל ניווט קבוע הנמצא בחלקו של המסך, ואכן מעצבים מנוסים מציבים תפריט קבוע במסך כך שהמשתמש יכול לחזור למקום שבו הוא היה או להמשיך לנווט באתר. החלופה שלא להציב תפריט ניווט קבוע בחלקו העליון של המסך ולתת לגולש לגלול עד בלי סוף למטה, היא שפוגעת ביחס ההמרה.

מגמה נוספת של עיצוב המאלצת גולשים לחשוב (בכל פעם שאתה גורם לגולשים לחשוב, אתה מאבד המרות. מומלץ לקריאה הספר Don't make me think) היא, מה שקרוי, תפריט "המבורגר", זהו התפריט אותו ניתן לראות במכשיר נייד עם 3 קווים אופקיים, זה מעל זה. כל עוד התפריט הזה נמצא בנייד, זה בסדר, כי זאת מוסכמה במכשירים ניידים (על מוסכמות מיד בהמשך). הבעיה היא שחלק מהמעצבים החליטו שיש מקום לתפריט "המבורגר" גם במחשב השולחני כתחליף לתפריט הניווט המלא – החלטה שעלולה לעלות בפחות המרות ולפגוע ביחס ההמרה.

אתר מובייל עם תפריט ראשי מלא
אתר מובייל עם תפריט ראשי מלא

אין חיפוש באתר

כאשר הניווט באתר דרך סרגל הניווט נכשל, צריך לספק לגולש כלי ניווט אחרים כדי להגיע לתוכן או למוצר אותו הוא מחפש – מנגנון חיפוש.

מנגנון חיפוש לאתר של מוצר אחד או של סטארטאפ הוא דבר מיותר, אבל באתר של מאות מאמרים או מוצרים, מנגנון כזה מתבקש. תארו לכם את אתר זאפ ללא תיבת חיפוש, תארו לכם את אמזון ללא תיבת חיפוש!

גולשים הגיעו אליכם דרך חיפוש וימשיכו לחפש אצלכם באתר, הם בסך הכול רוצים להגיע מהר למחוז חפצם.

אי הכללה של אפשרות חיפוש פנימי באתר שלך היא טעות, כי הגולשים התרגלו למנגנון החיפוש באתר, הם יודעים כיצד להשתמש בו (זוכר, הם לא צריכים לחשוב על זה) והם מצפים לקבל תשובות בהתאם לחיפוש שלהם ואם אפשר גם תוצאות מותאמות אישית.

יש הרבה מנגנונים של חיפוש פנימי, שזה לא המקום לדבר עליהם כרגע, אבל בגדול כדאי שיהיו כמה שיותר קרובים בנראות שלהם ובתפעול שלהם למנוע החיפוש הגדול בעולם – גוגל. למה? כי הגולשים כבר מכירים את גוגל, הם יודעים איך עובד החיפוש בגוגל. אסביר את כוונתי.

כאשר אתה נכנס למנוע החיפוש גוגל ומתחיל להקליד, גוגל מנסה להשלים, זה נקרא Autocomplete, הגולשים המחפשים באתר שלך מצפים שכך בדיוק יקרה גם בתיבת החיפוש באתר שלך.

האם ידעת שההשלמה האוטומטית בגוגל היא מותאמת אישית? כלומר, אם אתה ואני נתחיל להקליד את אותו ביטוי, נקבל תוצאות שונות, כי אני ואתה שונים: שונים במיקום, שונים במכשיר בשימוש, שונים בהיסטוריית החיפושים שלנו, שונים בתוצאות החיפוש עליהן הקלקנו ואת כל זה גוגל יודע ומשקלל במה שהוא מציג לפנינו.

כאשר אתה מחפש בגוגל ומקליד טקסט שגוי או שגוגל חושב שטעית בהקלדה, גוגל אומר לך: "מציג תוצאות עבור << מה שגוגל מציע לך >>, חפש במקום זאת << מה שאתה הקלדת >>". גולשים באתר שלך מצפים שכך גם יקרה להם כאשר הם מחפשים באתר שלך.

עצה אחרונה לנושא החיפוש הפנימי באתר: כמה יכולה להיות מתסכלת התשובה: "לא נמצאו תוצאות". היא לא רק מתסכלת, אלא היא גם יכולה לפגוע בהמרות. זה מזכיר לי שגולשים לאתר ורואים את השלט "האתר בנייה", כמה זה יכול להיות מתסכל.

לכן, במקרה ולא נמצאו תוצאות לחיפוש הגולש אצלך באתר, עליך להציע לגולש הצעות אחרות על מה הוא כן יכול לעשות באתר ולא להשאיר אותו ככה סתם שיעשה מה שהוא רוצה. אל תגרום לו לחשוב, כי אם הוא יחשוב אז זה יהיה במרבית המקרים לא מה שאתה התכוונת שיעשה. במקום זאת, חשוב מה יעזור ללקוח להשלים את משימתו באתר שלך ופעל בהתאם.

האתר לא פועל בהתאם למוסכמות

הלקוחות שמגיעים לאתר שלכם, יודעים משהו על איך פועלים אתרים והם מצפים לעשות שימוש בידע שכבר למדו כדי לפעול באתר שלך. למשל, הם חונכו לדעת כי:

  • לחיצה על הלוגו תביא אותם לדף הבית,
  • "תנאי שימוש" באתר כמו גם "החזרות והחלפות" נמצאים בתחתית האתר footer,
  • קישור מצוין על ידי טקסט עם קו תחתון,
  • התפריט הראשי נמצא בחלקו העליון של הדף,
  • לחצן צריך להראות כמו משהו שנדרש ללחוץ עליו,
  • סמלים (icons) צריכים להיות קשורים למה שהם מייצגים,
  • טקסט הנעה לפעולה צריך להיות ברור ולא משתמע,

ועוד

אם הלוגו חסר או שהוא לא נמצא במקום בו מצפים הגולשים למצוא אותו, אתה מסתכן באיבוד לקוח.

באתר מסחר באינטרנט, לקוח מצפה שעל הלחצן יהיה רשום "הוסף לסל" או "הוסף לסל קניות" או "הזמן כעת", אבל באתר לחיפוש עבודה, הלקוח מצפה שעל הלחצן יהיה רשום "הגש מועמדות". תאר לך מצב בו גולש בחנות נעליים רואה לחצן עליו כתוב "הגש מועמדות", מה הוא בדיוק אמור להבין? מה הוא יעשה? טוב, אתה יודע בדיוק מה הוא יעשה – ינטוש את האתר. לא יהיה המשך גלישה ותשכח מהמרה.

מהירות טעינת אתר

מחקרים מראים כי לפחות 47% מהגולשים באינטרנט מצפים שדף האינטרנט יטען תוך 2 שניות או פחות. אחרי 3 שניות, 40 אחוז מהגולשים כבר נטשו את האתר.

אבל הנתון המדהים הוא שכול שנייה נוספת במהירות טעינת האתר פירושה 7% פחות מכירות (מכירה = המרה).

יש מספר סיבות מדוע מהירות האתר איטית ויש כלים לבדיקת מהירות האתר בהם תוכל לעשות שימוש כדי לבדוק את מהירות טעינת האתר שלך. בין הגורמים המרכזיים: תמונות גדולות מדי, הגדרות שרת, תוספים לא פעילים ועוד.

מהירות האתר הוא פרמטר שלאורך זמן מקבל יותר ויותר משקל בנוסחת הדירוג של גוגל. גוגל מבין כי לקוחות לא אוהבים לחכות, זה רק מעצבן אותם. אם גוגל יפנה את לקוחותיו לאתרים איטיים, הרי הלקוח לא יקבל את מבוקשו (האתר אליו גוגל היפנה לא יטען כצפוי) והוא יתרגז על גוגל שהיפנה אותו לאתר, זה יוביל לכך שלקוחות יאבדו את האמון בגוגל ולכן ימעיטו לערוך חיפושים בגוגל. אם יהיו פחות חיפושים בגוגל, לגוגל יהיו פחות שטחי פרסום למכור, אז מפרסמים לא ירצו לפרסם בגוגל וזה יפגע בהכנסה של גוגל. עכשיו זה ברור למה גוגל רוצים שהאתר שלך יהיה מהיר, מהיר מאוד.

חשוב עם גוגל בדיקת מהירות אתר

התוכן באתר שלך לא מתאים לסריקה

כשאני אומר "התוכן באתר שלך אינו מתאים לסריקה" אני מתכוון שהוא לא מתאים לסריקה לבני אדם ואני אסביר. הרוב הגדול של מבקרים באתר לא קוראים מילה אחר מילה בתוכן הדף (אתה עדיין איתי?) הם סורקים. באנגלית זה נקרא at a glance, הם, הגולשים, מעיפים מבט, סורקים את תוכן הדף.

כמה פעמים קרה לך שלקוחות שהיו באתר שלך ויצרו איתך קשר, בכל דרך שהיא, שאלו אותך שאלה ואתה לא הבנת למה הם שואלים, כי הרי התשובה רשומה באתר "שחור על גבי לבן". קרה לך? הסיבה היא שמרבית הלקוחות סורקים ולא קוראים.

התוכן באתר שלך צריך להיות בנוי בצורה כזאת שתאפשר לסורקים לעבור במהירות על תוכן הדף ולהבין את תוכנו, גם מבלי שקראו מילה במילה. אם הסורקים, שזה רובנו, ימצאו שהתוכן בדף הוא בדיוק מה שחיפשו, אז הם יתחילו לקרוא אותו מהתחלה, מילה אחר מילה, אבל לפני שהם נכנסים לקרוא בעיון, הם חייבים להבין את תוכן הדף רק מעצם זה שהם רפרפו על התוכן.

כדי לגרום לגולשים לסרוק את הדף ולהבין את תוכנו ביתר קלות, עושים שימוש ב: כותרות, בולטים (סעיפים, נקודות), צבע, גודל גופן ועזרים גרפיים אחרים שמאפשרים לחסרי הסבלנות (כולנו) לרפרף ולהבין מהר.

אין הנעה לפעולה

אם לא תאמר לגולש באתר שלך, באופן ברור, מהו הצעד הבא שעליו לעשות, הוא יעשה מה שבא לו ובמרבית המקרים זה לא מה שהתכוונת. אני חוזר, אל תגרום ללקוח לחשוב!

באתר של אחד מלקוחותיי היה דף מלא תוכן, אבל לא היתה הנעה לפעולה. המאמר הסתיים כמו שמסתיים מאמר בעיתון מודפס, כמו שמסתיים פרק בספר מודפס. בעוד בעיתון וגם בספר, ברור למשתמש מה לעשות: לעבור לכתבה הבאה, לדפדף קדימה, הרי שאי-הימצאות הנעה לפעולה בדף אינטרנט, גורמת ללקוח לחשוב: "מה ל^&$%# אני עושה?". לבעל האתר היתה תשובה וכך הוא אמר לי: "מה הבעיה? הוא צריך לגלול מעלה לתפריט הראשי, ללחוץ על תפריט 'אודות', ואז ללחוץ על תפריט המשנה 'צור קשר', למלא פרטים וללחוץ על לחצן 'שלח' ". אתה חושב שיש עם זה בעיה? אני חושב שכן. לא יהיה לקוח אחד שיעשה את מה שבעל האתר קיווה שיעשה, אף לקוח!

אתה, בעל האתר, צריך לדאוג כל הזמן להוביל את הלקוחות. תראה את זה כאילו אתה מחזיק בידם, בעדינות, ומנחה אותם באתר. זה נכון שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים והרי הם פועלים במימשק גרפי בו הכול נגיש ולחיץ, אבל זה מה שאתה רוצה?

שימוש בהנעה לפעולה בין אם זה באמצעות לחצן או הצעות בנוסח: "לקוחות שקראו מאמר זה התעניינו גם במאמרים הבאים" הם חובה באתר תוכן כמו גם באתר מסחר, אבל עדיין אני רואה בעלי עסקים שלא עושים בהם שימוש כלל.

קריאות לפעולה צריכות להיות בולטות, מודגשות, שונות בגודל, במיקום, בצבע וגם בתוכן. ללא מרכיבים אלה, מבקרים יאבדו את הביטחון, ומה יעשה גולש באתר שאיבד את הביטחון באתר? נכון, הוא ינטוש את האתר ואבדה ההמרה.

הוכחה חברתית חסרה או שאינה במקומה

מחקרים מראים כי המלצה מעלה פי 5.5 את מספר ההמרות. המלצה באינטרנט זאת עדות של לקוחות. מרבית האנשים מסתמכים על חוות דעת של אנשים כמותם כדי לקבל החלטות. אם הוכחה חברתית (חוות דעת, המלצות, שיתופים או חותם אמון של צד שלישי) חסרה או שאינה במקום, תהיה פגיעה ביחס ההמרה.

  • מה תחשוב על מאמר שקיבל 2,450 שיתופים בפייסבוק, עוד בטרם קראת אותו?
  • מה תחשוב על מוצר או שירות שיש עליו חוות דעת חיוביות?
  • מה תחשוב על אתר של מדריך תיירות שמוצג בו לוגו של צד שלישי כמו TripAdvisor?

ולמרות כל מה שנאמר לעיל, אני רואה עדיין בעלי עסקים רבים שלא עושים שימוש נכון בהוכחות חברתיות באתר שלהם.

עיצוב מנוגד לקידום אתרים SEO

עיצוב זה יפה, אבל אנשים לא מגיעים לאתר שלך בגלל עיצוב, הם מגיעים לאתר כי האתר מופיע בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש SERP.

בחברה גדולה בה בונים אתר מתכנס צוות של 9 איש שכול אחד מייצג צד אחר באתר:

  1. מאפיין אתר, אותו מעניין להציג את כול המידע באתר,
  2. מעצב גרפי, אותו מעניין איך יראה האתר,
  3. מתכנת, אותו מעניין שהאתר יעבוד,
  4. איש איכות תוכנה, אותו מעניין שהאתר יעבוד כפי שתוכנן,
  5. כותב תכנים, שתפקידו למלא את האתר בתכנים (טקסט, תמונות, וידאו),
  6. מקדם אתרים, אותו מעניין שהאתר יהיה ידידותי למנועי חיפוש ושיהיה ניתן לקדמו,
  7. איש פרסום, אותו מעניין שתשתית האתר על תכניו תהיה אפשרית לפרסום,
  8. מאפיין חוויית משתמש, הוא נדרש כדי לסנכרן את כל הגורמים המעורבים.
  9. מנהל פרויקט, הוא המפיק ואחראי גם על תקציבים, לוחות זמנים והתנהלות שוטפת.

את כל בעלי התפקידים האלה תוכלו למצוא בספרו של טל פלורנטין.

אז מה הבעיה? אם בעל העסק החליט לבנות את האתר בעצמו, באצבעותיו, הרי שהוא ממלא תפקיד של 9 איש: הוא גם המאפיין (מגדיר מה צריך להיות), הוא גם המעצב, הוא גם כותב התכנים… ובקיצור הוא עושה הכול.

אם זוהי חברה קטנה עד בינונית המוציאה את בניית האתר לחברה חיצונית, אז במרבית המקרים אולי 2 אנשים ייצגו את כול 9 בעלי התפקידים ובדרך כלל זה: מעצב ו- תכנת. שניהם, דרך אגב, הכי רחוקים מלייצג את הגולשים שיגיעו לאתר. את המתכנת מעניין שהאתר יבנה כמה שיותר מהר ויעבוד פונקציונלית, כלומר לחיצה על קישור בתפריט תוביל לדף המתאים. את המעצב הגרפי מעניין שהאתר יראה "מדהים" ויהיה ניתן להגיש אותו לתחרות עיצוב אתרים השנתית ואולי גם לזכות בפרס, והלקוח? מי מייצג את הלקוח בתהליך? חשבת על זה?

לאתר אין כל משמעות אם הגולשים לא יכולים למצוא אותו במנועי החיפוש ובראשם גוגל. אתר שלא נראה בדפי תוצאות החיפוש בגוגל מפסיד הרבה מאוד תנועה. לא כול התנועה מגיעה ממנועי החיפוש. פעם גוגל היה מקור התנועה העיקרי, אבל מאז שהרשתות החברתיות כמו פייסבוק, אינסטרגם, טוויטר ואחרות הגיחו לאויר העולם, גוגל אינו לבד.

התנועה מגוגל תלוייה בנישה של האתר: אתר תיירות, אתר נדל"ן, אתר חדשות וכדומה, לפעמים התנועה האורגנית ממנועי החיפוש היא כמה עשרות אחוזים ולפעמים היא אחוזים בודדים, אבל לרוב אי-אפשר להתעלם ממנה.

כל מי ששותף בבניית האתר: מעצב, מתכנת, כותב תכנים וכדומה צריך לדעת את הבסיס של קידום אתרים SEO כדי לכלול אלמנטים באתר שיגדילו את דירוג האתר בתוצאות מנועי החיפוש ואם הם לא בטוחים שיתייעצו עם מי שעיסוקו זה קידום אתרים. במקרה בו צוות מצומצם של אחד או שני אנשים עוסקים בבניית האתר, קידום אתרים SEO זה הדבר שהכי פחות מעניין אותם.

למשל, אתר המציג מתכונים ירצה להשתמש בנתונים מובנים כדי לסמן בבירור את הנתונים באתר לגוגל. אם גוגל ידע בוודאות מה זה מה באתר, הוא יהיה בטוח להציג אותו וזה אומר: מיקום גבוה יותר בתוצאות החיפוש, יותר חשיפות שיביאו יותר תנועה לאתר.

אתר בו מוכרים כרטיסים לאירועים ירצה להציג את פרטי האירוע (שעה, תאריך, מיקום) כך שיופיעו בתוצאות החיפוש. את זה עושים באמצעות נתונים מובנים. אני לא בטוח שמעצבים ומתכנתים יודעים על מה אני מדבר, זה מחוץ לסקופ שלהם ואני לא מאשים אותם.

גוגל מציג נתוני עומק באתר
שימוש בסכמה נותן לגוגל ביטחון להציג נתוני עומק באתר

טרנד חדש בעיצוב אתרים הוא אתר של עמוד אחד, בו גוללים ורק גוללים. לפעמים יש תפריט עליון שלחיצה עליו מנווטת לחלק בדף ולא פותחת דף חדש. יש מעצבים וגם בעלי אתרים שחושבים שזה יפה, שזה עושה "וואהו", אבל זה בניגוד לכול best practices של קידום אתרים SEO.

חסרים פרטי יצירת קשר

תאמינו או לא, אנשים עדיין יוצרים קשר עם עסקים באמצעות מיילים, טלפון, הודעות וואטצאפ, הודעות פייסבוק, צ'אט ובכך אמצעי העומד לרשותם. לעסקים מקומיים כמו מסעדה, מכון יופי, חנות רהיטים וכדומה, הטלפון הוא ערוץ התקשורת העיקרי, הרבה יותר מטפסי צור קשר.

אנשים שמחפשים עסק מקומי נוטים להמיר תוך 24 שעות, כך על פי גוגל, הם מחפשים תשובות מיידיות לשאלות שלהם ומה נוח יותר למי שמחזיק מכשיר נייד (מובייל, סמארטפון, אנדרואיד, אייפון) ביד? למלא טופס או להתקשר?

אם באתר שלך קשה למצוא את פרטי הקשר: מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, קישורים לפרופילים חברתיים – גדל הסיכון שלך לאבד המרות.

אתה צריך לפתוח את כול הערוצים האפשריים כלפי הלקוחות שלך ליצירת קשר. לחלק מהם נוח לצלצל, לחלק נוח לשלוח הודעה דרך פייסבוק, אחרים יעדיפו צ'אט באתר. יהיו כאלה שימלאו טופס צור קשר, ויהיו כאלה שיעדיפו לשלוח הודעת וואטצאפ – כול הערוצים האלה צריכים להיות פתוחים, אחרת אתה בסיכון של איבוד המרות.

פתיחת הערוצים האלה מחייבת השקעה של משאבים רבים לא רק בעצם האיפשור שלהם, אלה גם באינטגרציה של כולם למערכת ניהול קשרי לקוחות אחת, כי יש לעקוב אחר הלקוח שפעם בוחר לשלוח מייל, אחר כך הוא מתקשר טלפונית וכשנוח לו הוא פותח בצ'אט באתר ואתה, בתור בעל העסק, רוצה לדעת שמדובר באותו לקוח? אתה בתור בעל העסק רוצה לתעד את כל האינטראקציות האלה תחת אותו משתמש במערכת קשרי לקוחות שלך?

תמונות באיכות נמוכה

לשימוש בתמונות באינטרנט יש שני צדדים שלפעמים הם מנוגדים. מצד אחד, תמונות באיכות טובה מקבלות את תשומת הלב של הלקוח, מספקות חווייה רגשית טובה יותר. מצד השני, תמונות גדולות מידי בנפחן מאיטות את מהירות טעינת האתר ופוגעות בחוויית המשתמש.

בכל מקרה צריכה להיות אופטימיזציה של תמונות כדי להבטיח שתמונות לא יאטו את מהירות האתר.

אם אתה בעל אתר תוכן, התמונות שאתה כולל בדף צריכות לתמוך בתוכן, מטרתן להסביר רעיון מורכב, מטרתן לתמוך בטיעונים שהועלו במאמר על ידי מתן דוגמה, למשל.

עבור בעלי אתרי מסחר באינטרנט התמונות חשובות במיוחד בתהליך מכירת המוצר, כי בסופו של דבר העיין קונה. תמונות איכותיות מכיוונים שונים של המוצר ישיגו יחס המרה גבוה יותר.

על בעלי עסקים למצוא פתרונות לתמונות שגם יהיו איכותיות וגם לא יאטו את מהירות טעינת האתר. פתרונות שכאלה קיימים, רק צריך לתת להם את תשומת הלב ולהקצות משאבים.

סיכום

במאמר זה נגעתי בעיצובים הפוגעים ביחס ההמרה באתר. יש עוד הרבה סיבות אחרות מדוע לקוחות לא קונים באתר אינטרנט (קנייה = המרה).

מטרת העיצוב, כפי שאני רואה אותה, ויסלחו לי חברי וחברותי המעצבים, היא פשטות Simplicity. הגולשים באתר לא באו ליהנות מהעיצוב, הם מעדיפים להתמקד בתוכן ואתה, בעל האתר רוצה ששום דבר לא יפריע להם בדרך להמרה, בין אם זאת פנייה, רכישה או הורדה מהאתר.

חלק מהמעצבים יאמרו בוודאי כי המגבלות שצויינו במאמר זה נוקשות מידי ומגבילות את חופש היצירה שלהם, מונעות מהם את האפשרות ליהנות מהגימיקים הטכנולוגיים החדישים ביותר. גם אם הדבר נכון, עדיין לא כדאי, מבחינה עסקית, להבריח את הלקוחות הפוטנציאליים שכבר הגיעו לאתר.
ומה קורה באתר שלך? האם אתה מרוצה מיחס ההמרה באתר שלך? שתף אותנו בפעולות שאתה עושה, במחסומים שאתה מסיר כדי לשפר יחס המרה, כאן בתגובות מטה.

About זהר עמיהוד

מוביל בעלי עסקים להצלחה באינטרנט: יותר פניות ויותר מכירות. מומחה קידום אתרים (SEO), שיווק ופרסום באינטרנט (Google Ads PPC). יועץ לחברות בינוניות וגדולות בנושאי שיווק באינטרנט תוך התמחות בקידום אורגני SEO, פרסום ממומן בגוגל. בוגר תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב. שותף גוגל ומוסמך פרסום בגוגל. צלצלו עוד היום 09-8910462

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כמה זה? *

דילוג לתוכן