גוגל בונה את מאגר המידע הגדול ביותר של הידע האנושי: טקסטים, תמונות, וידאו, מצגות, קבצי PDF ועוד, כדי לספק ללקוחות שלו, שעוד מעט יהיו לקוחות שלך, מידע רלוונטי ובעל ערך עבורם והכול תחת הכותרת: גרף הידע.
איסוף החומר כשלעצמו אינו המטרה של גוגל. המטרה היא לארגן את המידע בצורה שתהיה ברורה, מהירה ונגישה לגולשים.
גוגל אינו הראשון שמארגן את החומר באינטרנט. ויקיפדיה הוא אתר סמכותי שלא רק אתם עושים בו שימוש אלא גם גוגל מסתמך על מה שרשום בו.
ויקיפדיה היא האנציקלופדיה של האינטרנט אבל התכנים בויקיפדיה מוגבלים למה שאנשים מיוזמתם מזינים לתוכה. במילים אחרות, קצב התפתחותה של האנציקלופדיה תלוי בעבודת אנשים. אצל גוגל לעומת זאת, הידע נבנה בצורה אוטומטית על ידי רובוטים ולכן צריך לצייד את הרובוטים של גוגל ביכולת אנושית או במילים אחרות: אינטליגנציה מלאכותית AI – Artificial intelligence לסרוק, לנתח, לקטלג ולאחזר את המידע.
כול איסוף הנתונים וסידורם צריך שיעשה על ידי מכונות עם התערבות קטנה עד כמה שניתן של בני אנוש. הנושא הזה עלה לתודעת הציבור בסוף 2016 כאשר מאמר שכותרתו "10 סיבות למה השואה לא התרחשה", מאמר שנכתב באתר של תנועה ניאו-נאצית המכחישה את קיום השואה, הופיע בראש תוצאות החיפוש של גוגל באנגלית לשאילתה "האם השואה התרחשה?" בהתחלה גוגל לא התערבו, אבל לאחר שהופעל לחץ ציבורי, גוגל תיקנו את תוצאות החיפוש. זאת התערבות באמת יוצאת דופן בפעולתו של מנוע החיפוש.
האלגוריתמים שגוגל מכריז עליהם מידי תקופה כגון: פנדה, פינגווין, Hummingbird נועדו לשפר את יכולות גוגל לקרוא את המידע, לנתח אותו, לאנדקס אותו ולהציג אותו לפני מי שעושה שימוש במנוע החיפוש של גוגל.
רוב האנשים שעושים שימוש במנוע החיפוש גוגל פשוט מקלידים טקסט ולוחצים Enter אבל האמת היא שגוגל יודע הרבה מעבר לכך. חיפוש על ידי הקלדה של טקסט זה ממש קצה הקרחון בחיפוש של גוגל. בפעם הבאה כשאתם מחפשים בגוגל נסו:
לשאול את גוגל שאלה כמו: "מי הלחין את הקונצ'רטים הברנדנבורגיים?"
לערוך חישובים מתמטיים בגוגל: 7*(9-3/2.4)^2
להמיר מידות: feet to kilometers
כאן תוכלו לראות עוד דוגמאות ליכולת החיפוש של בגוגל.
מנוע החיפוש גוגל אוסף נתונים על כל דבר כדי לספק תוצאות רלוונטיות בקלות ובמהירות. זו הסיבה מדוע גוגל כל כך מתלהב ממשתמשים ניידים המספקים לו נתונים ללא הפסק: היכן פיזית הם נמצאים, באיזה עסק הם מבקרים, מה הם מצלמים, עם מי הם מדברים, למי הם שולחים הודעות, מתי הם בתנועה, איזה סוג תנועה (ברגל, באופנים, רכב, במטוס) ועוד.
מה גוגל עושה עם כול הנתונים האלה? יום אחד סיימתי את האימון שלי בחדר הכושר. השעה היתה קצת אחרי 21, פתחתי את מכשיר האנדרואיד שברשותי ומה ראיתי? גוגל הראה לי מפה, שלח לי הודעה על המסך שיש תאונה בכביש 2 ולכן עליי לשקול אם לנסוע בכביש זה או לנסוע דרך כביש 4. באותה הזדמנות הוא גם כתב לי שהדרך למשרד תיערך 14 דקות והדרך הביתה תיערך 10 דקות ואם אני רוצה הנחיות נהיגה עליי רק ללחוץ וגם דיווח לי שהטמפרטורה ביעד היא… וואהו!
עזרו לגוגל לבנות את מאגר הידע הגדול העולם
גוגל לא סתם בונה מאגר ידע, הוא לא בונה זאת בהתנדבות, גוגל עושה זאת מכיוון שזה מביא לו רווחים, הרבה מאוד רווחים, וכך זה עובד: כל עוד מנוע החיפוש נותן תוצאות רלוונטיות ובעלות ערך לגולשים הם ימשיכו לבוא לגוגל, אז גוגל יציג להם מודעות בתשלום (פרסום ממומן) עליהן הם ילחצו וגוגל יעשה כסף.
היכולת של גוגל להביא תנועה למנוע החיפוש תלוייה בנו, בעלי העסקים, בעלי האתרים שמייצרים את התוכן. בעלי האתרים המייצרים תוכן וחוויית משתמש הם שותפים של גוגל. ככול שגוגל יבין יותר טוב את האתר שלכם כך הוא יביא לכם תנועה יותר ממוקדת, אתם תרוויחו וגוגל ירוויח – כולם ירוויחו.
כדי שזה יקרה בעלי אתרים (יצרני התוכן) צריכים להיות שותפים למטרה של גוגל ולהפוך את האינטרנט להיות כלי מועיל ככל האפשר. הדרך שלכם היא להבין בדיוק מיהו קהל היעד שלך, מה מעניין אותו, מהו מחפש ולתת לו תוכן בעל ערך בהתאם למה שחיפש.
האבולוציה של מילות מפתח
יש כול מיני סוגי חיפושים. יש חיפושים מאוד מדוייקים, למשל: גולש מחפש כתובת של בית עסק או מתעניין בטמפרטורה בתל אביב, אז הוא מצפה למצוא תשובה קצרה, מדוייקת לשאלתו. אין לו רצון לקרוא מאמר מערכת או לצפות בסרטון וידאו.
לעומת זאת אם הוא יחפש "בעיות קשב וריכוז אצל ילדי בית הספר" הוא ישקיע הרבה מאוד קשב ומשאבים (בעיקר זמן) כדי לקרוא. במקרה זה, תשובה קצרה של פיסקה או שתיים לא ממש תספק אותו ובטח שלא משפט קצר וממוקד. במקרה זה הגולש יפנה הרבה זמן לקרוא ולצפות בוידאו.
הדבר הראשון שבעלי עסקים חושבים עליו כאשר הם רוצים לקדם את האתר שלהם בגוגל זה מילות מפתח – זה היה נכון, לא עוד. גוגל לא מקדם תכנים הבנויים על ביטוי מפתח אחד לדף, כפי שהיה נהוג אלא עובד אחרת וזה עיקרו של מאמר זה.
בעלי עסקים החושבים על קידום בגוגל דרך מילות מפתח רודפים אחרי האלגוריתם של גוגל בו חלים מאות שינויים בשנה במקום לדבוק בדבר הרבה יותר יציב לאורך זמן – משתמשים, ואני אסביר כי נקודה זו דורשת הבהרה.
פעם היו גולשים והיה גוגל והיו אלה שני דברים נפרדים אם תרצו. גוגל מאז ומתמיד שאף להתנהג כמו הגולשים באתר, רק שלא היתה לו הטכנולוגיה לכך: לא תשתית האיחסון (חוות שרתים), לא האלגוריתם (תוכנה) לעשות כן, ולא יכולת המיחשוב (יכולת עיבוד). היום הוא מסוגל לעבד כמויות עצומות של מידע בזמן קצר יותר ולהפיק תוצאות הרבה יותר טובות מבעבר.
עברה חלפה לה התקופה בה היית יכול לתת לגוגל "לאכול" כל גיבוב של טקסט. אני כל פעם מוצא בעלי אתרים שמנסים לגבב או אם תרצו לחנטרש איזה מאמר ומצפים שגוגל יציג אותם אחר כבוד במקום הראשון, איזה כבוד? איזה מקום ראשון!
בשביל כבוד צריך לעבוד ולעבוד קשה, אבל בראש ובראשונה צריך לכוון את התוכן אל המשתמשים ולחשוב על "מה יצא להם מזה?" ואנחנו עוד נחזור לנקודה זאת בהמשך המאמר.
אם תספקו ערך ובאופן עקבי לקהלים שלכם, גוגל יביא לכם יותר תנועה. כאשר האתר שלכם מקבל יותר משתמשים גוגל יכול לנתח טוב יותר את התנהגותם. כאשר גוגל יכול לנתח סטטיסטית את התנהגות הגולשים באתר שלכם, הוא יביא לכם עוד יותר גולשים.
בגוגל פרסום Google AdWords, אם לא ידעתם, יש מנגנון הנקרא Similar to. במילים אחרות, אם תתנו לגוגל קבוצה של לקוחות הוא יוכל להגדיר קבוצה של משתמשים, הגדולה עד פי 7 מהקבוצה המקורית שהמאפיינים שלה דומים לקבוצת המקור. כלומר, לגוגל יש יכולת להבין מי הקהל הכי טוב בשבילכם ובהתאם, להביא לכם קהלים שמחפשים.
אבל איך זה קשור לחיפוש? כאשר המשתמש נכנס לגוגל ומקליד ביטוי חיפוש, גוגל מציג את התוצאה בהתאם למה שהוקלד, נכון? אז לא. נכון שגוגל מתחשב בביטוי החיפוש שהקליד המשתמש אבל גם בגורמים נוספים כמו: המכשיר ממנו נעשה החיפוש, שעה ביום, חיפושים קודמים שנערכו באותו מכשיר ו/או על ידי אותו משתמש, לחיצות קודמות בתוצאות בדף החיפוש ועוד נתונים אישיים שיש בידי גוגל, כך שהתוצאות עשויות להראות בכלל שונה ממכשיר למכשיר ובטח ממשתמש למשתמש.
קורה לכם שגוגל מפסיק להציג לכם מודעות? למה? כי גוגל הבין שאתם לא תלחצו וחבל לבזבז עליכם מודעה.
קורה לכם שאתם מחפשים משהו ורואים תוצאה אורגנית, במקום הראשון, ולא לוחצים עליה. לאחר יומיים שאתם מחפשים את אותו ביטוי במדויק, התוצאה שהוצגה ראשונה, עכשיו מוצגת במקום שלישי. האם התוצאה ירדה בחיפוש? אולי! אבל היא ירדה רק לעיניכם! זוהי המשמעות של התאמה אישית.
תחילת העבודה עם גרף הידע Google Knowledge Graph
מה זה גרף הידע? זוהי הדרך השיטתית של גוגל לעבר אינטליגנציה מלאכותית בה הוא יכול לקשר אירועים, אנשים, מקומות ועובדות כדי להביא את התשובות הטובות ביותר לגולשים שמחפשים.
גרף הידע עוזר לארגן מידע בצורה מובנת לנו בני האדם. באופן ספציפי יותר, "גרף הידע" הוא מסד נתונים שאוסף מיליוני פיסות מידע על ערכים. נכון שהמחפשים מקלידים מילות מפתח שאמורות לתאר את מה שהם מחפשים, אבל מה שחשוב הוא להבין את כוונתם. למה הם התכוונו כאשר הם רשמו את מה שרשמו.
אתן לכם דוגמה: מישהו מחפש "מסעדה בשרית ביקנעם" זה מה שהוא רשום, אבל מה היתה כוונתו? ברור שהוא רעב, אבל כדי להשביע את רעבונו הוא יכול לאכול מנה פלאפל, גביע קוטג' ויש עוד הרבה אפשרויות, אבל הוא חיפש "מסעדה בשרית ביקנעם". האם הוא רוצה מחפש מסעדה לחגוג אירוע יום הולדת, נישואין? האם הוא מחפש מנה בשרית מסוימת, נתח מסוים של בשר? מהו מחפש בדיוק? מיקום נוח? נוף מדהים? חנייה נוחה ובחינם? מסך ענק לצפות בליגת האלופות? מה כוונתו?
קרה לכם פעם שחיפשתם משהו בגוגל וגוגל הציג לכם תוצאות שהביטוי אותו חיפשתם בכלל לא הופיע בתוצאת החיפוש? למה זה קרה? זה קרה כי גוגל הבין למה התכוונתם או לפחות ניסה להבין מה כוונתכם לפי מה שחיפשתם.
בעזרת גרף הידע גוגל מסוגל גם לתת לכם תשובות יותר מדוייקות לחיפושים שלכם. בשנים האחרונות יש עליה קבועה ומשמעותית במספר החיפושים מסוג שאלה בגלל שאנשים מצאו שגוגל מספק תשובות מעולות לשאלות וגם בגלל החיפוש הקולי במכשירים הניידים. מתברר שבחיפוש קולי אנשים לא מכתיבים ביטוי חיפוש אלא בעיקר שואלים שאלות.
גרף הידע מנסה למצוא את הקשר בין פיסות המידע, ממש באותו אופן שפייסבוק מנסה כל הזמן להציע לנו חברים שאולי אנחנו מכירים או קבוצות ענין שעשויות לעניין אותנו.
בין אנשים יכולים להיות כל מיני סוגי קשרים: אב-בן, מעסיק-עובד, חברים, שכנים, עמיתים לעבודה, חברים לספסל הלימודים ועוד, את הקשרים האלה גוגל מנסה לזהות והם חלק מ- "גרף הידע".
לדוגמא: גלשו לגוגל וחפשו "מקומות מפורסמים". לא ציינתם שם, לא ארץ ולא של מקום, רק כתבתם "מקומות מפורסמים" וראו את המקומות שגוגל מציג בפניכם: טאג' מהאל, אגרה (הודו), סטונהנג' (אנגליה), עוד פעם טאג' מהאל, אגרה (הודו), "לה דולצ'ה ויטה" – מזרקת טרווי ברומא (איטליה), מגדל אייפל בפריז (צרפת). אכן מקומות מפורסמים.
כדי שגם התכנים שלכם יוכלו להיות חלק מגרף היעד שתוצאותיו יוצגו בחיפוש, אתם בראש ובראשונה צריכים ליצור תוכן מעולה. לא טוב, מעולה!
גרף הידע ותוצאות החיפוש
גרף הידע עושה שימוש ב- Latent Semantic Indexing – LSI. זה לא צריך להפחיד אתכם, זאת היכולת של גוגל לנתח ולהבין מה התכוונת. זה נושא מורכב מאוד ברמה המתמטית של הדברים ועדיין יש מקום רב לשיפור. גוגל לא מבין הכול, אבל הוא בדרך.
ראו את המילה "אוכל" וקראו את ארבעת המשפטים הבאים:
- אדם ממוצע אוכל קילו בשר כול שבוע
- לא אוכל להגיע לפגישה בזמן
- אוכל טעים הוגש במסעדה
- אני אוכל את הכובע שלי
בכול משפט למילה "אוכל" יש משמעות אחרת: במשפט הראשון זה אוכל במובן eat, במשפט השני זה אוכל במובן able או can, במשפט השלישי זה אוכל במובן food, במשפט הרביעי "אוכל את הכובע" זה ביטוי ואת זה גוגל מבין. זה לא היה כך בעבר, אבל בשנים האחרונות, גוגל "מבין" טוב יותר את משמעות המשפט.
אינטליגנציה מלאכותית כפי שבאה לידי ביטוי בגרף הידע הופכת את גוגל להרבה יותר משוכלל, להרבה יותר מדוייק אבל בשביל זה נדרש תוכן איכותי, תוכן שיספק את דרישות הגולשים.
גוגל רוצה להעביר חווייה הכי טובה שהוא יכול לגולשים שלו וזה בא לידי ביטוי לא רק במהירות בה הוא מציג את התשובות אלא גם בכך שהוא דואג שהם, הגולשים, יקבלו את התשובה הכי טובה לה הם ציפו / התכוונו. זאת הסיבה שגוגל עוקב כול הזמן אחרי ביצועי האתרים: למשל, מהירות, למשל התאמה למכשירים ניידים, כדי לוודא את רמת השירות של אתרים אלה ללקוחותיו.
אחריותכם כבעלי אתרים ובעלי עסקים היא לשאול את עצמכם, את השאלה הבאה, לפני שאתם יוצרים תוכן: "האם אנחנו נותנים ללקוחות הפוטנציאלים שלנו בדיוק מה שהם רוצים?"
אני יודע שזאת משימה בלתי אפשרית לרצות את כולם, אבל הרעיון הוא למצוא קבוצה גדולה של אנשים שיש להם ענין ולכתוב עבורם. אם תכתבו מאמר שמתאים לכולם, בסופו של דבר הוא לא יתאים לאף אחד. במקום זאת כתבו שהלקוח "בראש שלכם" ואתם כותבים לו ורק לו.
דאגו שהתוכן שלכם יהיה "עשיר", עשיר בדוגמאות, עשיר בתמונות, עשיר בוידאו והעיקר שיהיה יישומי. מה שבעיניי אחד הוא 'איכותי' אינו בהכרח 'איכותי' בעיני מישהו אחר, אבל יישומי זה כמו מכנה משותף לכול הקוראים, תוכן שהם יכולים ליישם באתר שלהם או בעסק שלהם.
אתם צריכים לזכור שהלקוח ימשיך ויקרא את המאמר שכתבתם, יצפה בסרט שיצרתם כל עוד לתוכן יש ערך עבורו.
במהלך הקריאה מתרוצצת שאלה במוחו של הלקוח: "מה יש פה בשבילי?" ולכן אתם צריכים לספק לו ערך.
את גוגל צריך להאכיל במילות מפתח ולתת לסורק שלו למצוא את המילים במיוחד בכותרת המסמך ובתיאור הקצר. גוגל עדיין מחפש ביטויי מפתח אבל בשונה מדרך פעולתו בעבר הוא מתמקד בסיבה שמאחורי כתיבת ביטוי המפתח על ידי המשתמש.
ביטוי המפתח הראשי של אותו עמוד צריך להופיע במאמר במקומות הבאים:
- כתובת הדף URL
- תגית הכותרת title
- תגית תיאור קצר meta description
- תגית h1
- תגית תמונה img
- תוכן הדף
אתם צריכים לכתוב באופן טבעי שזה יקרא וישמע טבעי, טבעי לבני אדם. העמסה של מילות מפתח, "דחיפה" שלהם לכול פיסקה, לא תועיל במקרה זה. העמסה של מילות מפתח גורמת לתוכן להישמע לא טוב, להיות מאולץ ולכן אני מציע לכם לקרוא בקול את מה שכתבתם. אם זה צורם לכם באוזן, אז זה צורם גם באוזני הקוראים. אם אתם לא מנוסים בכתיבה, קראו את מה שכתבתם לפני אחרים ותראו איך הם מגיבים.
לפני שנים רבות היה נהוג "לפזר" את מילת המפתח לאורך הדף: בהתחלה, באמצע, בסוף המאמר וגם פה ושם במהלכו, לחשב את % הופעת ביטוי המפתח כחלק מכלל הטקסט ועוד חישובים מחישובים שונים שאמנם קל לחשב, אבל היום אין להם משמעות גדולה מכיון שגוגל יותר "מבין" מאשר סופר.
אחת הדוגמאות להעמסת מילות מפתח היא התגית meta keywords שמאז 2009 היא אינה בשימוש אבל אני עדיין מוצא בעלי עסקים שחושבים שמילוי התגית באוסף ענק של ביטויים, יגרום לגוגל לדרג את הדף גבוה בתוצאות החיפוש.
הנה דוגמה "לדחיסה" או "דחיפה" של מילות מפתח לתגית meta keywords. את מי בדיוק הם מתכוונים לרמות? את גוגל?
לדוגמה, נניח ואתם רוצים שגוגל יציג את המאמר שלכם כאשר משתמש מקליד "הצעת נישואין על יאכטה" לתוך תיבת החיפוש. איזה שאלות אתם צריכים לשאול את עצמכם, בתור כותבי תכנים:
- איך המשתמש ידע (בעבר) על האפשרות שניתן להציע הצעת נישואין על יאכטה? הרי הוא חיפש "הצעת נישואין על יאכטה". יכול להיות שמישהו אמר לו, יכול להיות שהוא קרא זאת היכן שהוא, יכול להיות שהוא ראה הצעת נישואין על יאכטה בסרט או קרא בספר ועוד
- בשביל מי המאמר? מיהו קהל היעד אליו אתם מכוונים את השירות
- מה הם רוצים ומדוע? מה הקוראים רוצים לקרוא במאמר שלכם? זו צריכה להיות רשימה של צרכים / בעיות של קהל היעד שלכם. עכשיו נסו לתאר מדוע הם רוצים את מה שהם רוצים
הנה תשובות אפשריות לשאלות הנ"ל:
- כנראה המשתמש חיפש "רעיונות להצעות נישואין" וקרא מאמר או מיגוון של דרכים להציע נישואין: במסעדה, בכדור פורח, מתחת לים, בטיסה, ברכבת, בצניחה חופשית וגם.. במהלך שייט ביאכטה.
- המאמר פונה לבחורים צעירים שרוצים להציע נישואין לחברה – טוב זה ברור, זה מה שהם הקלידו "הצעת נישואין על יאכטה".
- הנה הרשימה של מה הם רוצים: בראש ובראשונה הם רוצים שזאת תהיה הפתעה, הם רוצים שתהיה התרגשות. הם רוצים להצטייר בעיני החברה כבחורים יצירתיים / נועזים. הם כמובן רוצים שהאירוע יצולם וילווה בכוסית שמפניה צוננת. בנוסף הם גם רוצים לדעת המון פרטים על הפלגה ביאכטה כי אין להם מושג איך זה להיות על הים.
אם אתם עושים שימוש בתוכן כדי ליצור פניות, אתם צריכים להכיר את הלקוחות שלכם, לדעת מה חשוב להם, מה כואב להם כדי שתוכלו לספק להם את השירות שהם מחפשים. זה יותר על איך אתם מציגים את השירות והערך שלו עבורם, הרבה יותר מאשר הפרטים הטכניים של המוצר.
כול המבקרים באתר, לפני שהם פונים אליך באמצעות טופס או שיחת טלפון רוצים מידע בצורה של תוכן: טקסט, תמונות, וידאו. זה אומר שהתוכן צריך שימושי, מאורגן היטב, מעניין וגם משכנע.
יצירת חוויית משתמש היא המפתח לקידום האתר שלכם
גרף הידע עוזר לגוגל למצוא את התשובות הנכונות לשאלות שאנשים שואלים. אתם צריכים להתמקד ביצירת חוויה מעולה למשתמש, הרבה יותר מאשר יצירת קישורים חיצוניים לאתר שלכם, למשל, ולמה?
קישורים לאתר שלכם אתם יכולים לזייף (מי אמר לקנות קישורים?), אתם יכולים לעשות החלפות קישורים אבל כשזה קשור לחוויית משתמש, זה כבר עניין אחר.
הנה לפניכם רשימה פעולות שתוכלו לעשות באתר כדי לספק חוויית משתמש באתר שלכם בהתאמה לקהל היעד אליו אתם פונים. ברור לכם שאתר לצעירים חסרי מנוח יהיה שונה בחוויה שהוא יוצר לעומת אתר לגיל השלישי בהרבה מאוד דברים ולא רק בעיצוב.
- השקיעו בעיצוב. כשאני אומר השקיעו בעיצוב, הכוונה היא שאם יש לכם אתר וורדפרס אותו בניתם עם תבנית חינמית, השקיעו 59 דולר בתבנית שנראית הרבה, הרבה יותר טוב.
- ייצרו כותרת מסקרנת שתגרום לקוראים להמשיך ולקרוא את המאמר. הרבה בעלי עסקים מסתפקים בכך שכותרת המסמך תהיה ביטוי מפתח – זה לא מספיק טוב! כתבו כותרת ארוכה בין 8 ל- 10 מילים בכותרת. זיכרו שאם הכותרת לא מעניינת ולא מושכת לקרוא את הפסקה הבאה, כל המשאבים שהשקעתם במאמר היו לשווא.
- שלבו את ביטוי המפתח בכותרת המאמר. אם אתם מרגישים שזה מאולץ מידי, הוציאו את ביטוי המפתח מהכותרת.
- כתבו תוכן עשיר בסגנון מגזיני: צבעוני, משולב בתמונות, וידאו, תרשימים, צילומי מסך, תיבות מידע, ציטוטים.
- השקיעו בהבאת תנועה לאתר. לא מספיק לכתוב תוכן, לפרסם אותו באתר ולצפות שגוגל כבר יביא לכם תנועה. אתם צריכים להיות הראשונים "שדוחפים" קדימה את המאמר: חושפים אותו לקהל ומביאים תנועה בין אם זה באמצעות רשימות תפוצה, דף עסקי בפייסבוק, מודעה ממומנת בגוגל, פרסום בתשלום בפייסבוק, פרסום באמצעות אאוטבריין ובכול דרך אחרת שתמצאו לנכון. תראו לגוגל שיש קהל למאמר שלכם, תנו לגוגל "להריח" שמשהו טוב קורה אצלכם והוא יביא לכם תנועה.
מה צריכים לעשות בעלי אתרים כדי שהתוכן שלהם יהיה חלק מגרף הידע
- פתחו ערך בויקיפדיה. אמנם פתיחת ערך בויקיפדיה אינו תנאי הכרחי להופיע בגרף הידע, אבל זה בהחלט עוזר. קראו בקפידה את ההנחיות לפתיחת ערך בויקיפדיה או היעזרו באנשים שמתמחים בהכנסת ערכים לויקיפדיה ויודעים את הכללים. נכון שויקיפדיה היא שירות חינם, אבל הוא שירות מסודר ומאורגן ויש לו כללים וחוקים שכדאי לדעת לפני שמגישים לו תוכן.
- פתחו דף עסקי ב- Google My Business – תנו לגוגל להבין שאתם עסק אמיתי, שיש לכם כתובת, שיש להם קהל מבקרים/לקוחות. ככול שתספקו יותר תוכן לגוגל עליכם ועל העסק שלכם, תשפרו את החשיפה שלכם בגוגל.
- פתחו פרופיל ב- Wikidata.org – ויקיפדיה Wikipedia.org זה בשביל בני-אדם, Wikidata.org זה בשביל תוכנות כמו גוגל או אם תרצו, Wikidata היא הנתונים המובנים של Wikipedia.
- עשו שימוש ב- JSON-LD – בין אם זה אתר תדמיתי, אתר תוכן, פורטל או אתר מסחר באינטרנט. ככול שתספקו יותר נתונים מובנים לגוגל, כך יהיה קל יותר לגוגל לחשוף אתכם לפני יותר קהלים ולהביא לכם יותר תנועה.
כאן תוכלו לבדוק האם יש נתונים מובנים באתר שלכם ואם יש, האם הם מוגדרים כהלכה.
כל עדכוני האלגוריתמים האחרונים של גוגל היו כלפי שני נושאים עיקריים: מהירות טעינת האתר ו- נתונים מובנים.
שיפור הדירוג שלכם בגוגל
עכשיו שאתם מבינים איך גרף הידע של גוגל פועל ויודעים גם מה לעשות כדי להיות חלק מגרף ידע, אני רוצה ללמד אתכם מה תוכלו לעשות כדי לשפר את הביצועים שלכם בדף תוצאות החיפוש של גוגל.
מחקרים מראים כי:
- אתרים שמפרסמים תכנים בתדירות גבוהה יותר מקבלים יותר תנועה,
- ממוצע המילים למאמר במקומות 1 עד 6 הוא 3,000 מילה
- פעילות ברשתות חברתיות
- קישורים חיצוניים מאתרים סמכותיים
תדירות פרסום מאמרים באתר
תדירות הפרסום תלוייה בנישה שלכם ובמשאבים שלכם. אף אחד, גם לא גוגל מצפה שבאתר העסקי שלכם תייצרו תכנים בקצב של ynet, walla או גלובס בהנחה שהאתר שלכם לא נכלל באותה קטגוריה שלהם.
אתם חייבים איזושהיא תוכנית לפרסום תכנים באופן רציף. אני רואה הרבה בעלי עסקים שחצי שנה לא כותבים אפילו מילה באתר שלהם ופתאום מפרסמים 5 מאמרים "במכה". זה לא נכון כלפי הלקוחות, זה לא נכון כלפי גוגל.
אתם צריכים לחנך את גוגל לבוא אליכם לאתר ואת זה עושים אם תפרסמו תוכן בקביעות.
אתם צריכים להראות לגוגל שאתם עובדים לאורך כל השנה ואת זה תוכלו לעשות רק אם תפרסמו תכנים על בסיס קבוע.
מה מתאים לכם? לעסק שלכם? לפעילות שלכם? האם מאמר כל יום? פעם בשבוע? שני מאמרים בחודש או מאמר בחודש? אתם תצטרכו להחליט, כאשר אתם יודעים שככול שתפרסמו יותר תקבלו יותר חשיפה מגוגל.
כמה טקסט לכתוב במאמר
יש מיתוס שאומר שאנשים לא קוראים באינטרנט ולכן צריך לכתוב להם מעט מילים. כמות המילים תלוייה בכמה גורמים למשל, מה חיפש הלקוח? אם הוא חיפש טלפון של עסק, מספיקה לו תשובה קצרה והיא: מספר טלפון. אבל אם הגולש חיפש "השוואה בין קופות גמל" בכוונתו למצוא מאמר מקיף ולהשקיע הרבה זמן בקריאתו.
אנשים משקיעים מזמנם כול עוד התוכן מעניין, ערוך טוב, בעל ערך וכל עוד מטרתם מושגת בין אם זה בידור, העשרה, מציאת פתרון וכדומה.
מאמר ארוך, מעל 3,000 מילה מספק לגולש היבטים רבים על הנושא אותו הוא חיפש. אם מבחינתו של המחפש, האתר שגוגל הציע לו הוא בגדר "תחנתו האחרונה" בחיפוש ואחרי שקרא את המאמר הוא יפסיק לחפש בגוגל ביטויים באותו נושא, מבחינת גוגל, המאמר זה הוא מאמר שמספק חוויית משתמש טובה, אבל בשביל זה צריך לכתוב ולכתוב היטב. ב- 350 מילה וגם ב- 450 מילים לא ניתן "לארוז" תוכן שיספק את הגולש לשביעות רצונו.
רשתות חברתיות כמרכיב חשוב בקידום האתר
גרף הידע של גוגל עוקב גם אחר איתותים מרשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואחרות. הוא מחפש אחר מספר שיתופים, לייקים, ציוצים וכדומה, אבל אל תשכחו את גוגל פלוס, הרשת החברתית של גוגל.
קישורים חיצוניים לאתר שלכם עדיין חשובים
כדי לרתום את גרף הידע לפעילות העסקית שלכם ולקבל דירוג גבוה יותר, עליכם לייצור שיתופי פעולה עם אתרים מוסמכים בתחומכם, עם בלוגרים ופעילים ברשתות החברתיות.
קישורים עדיין חשובים. לאורך השנים בהתפתחות של גוגל, גוגל כבר לא רק סופר קישורים. איכות שווה הרבה יותר מכמות. כדי להשיג קישור מאתר מוסמך יהיה עליכם ליצור תוכן איכותי שאחרים ירצו לכתוב עליו, שאחרים ירצו לצותת וככול שיהיו כאלה יותר מוסמכים, כך תקבלו יותר חשיפה מגוגל בדירוגים גבוהים יותר.
סיכום
גרף הידע של גוגל שם את הלקוח בראש. זה לא חדש, זאת המשימה של גוגל מיום היווסדה, אלא שבשנים האחרונות הטכנולוגיה בשלה מספיק כדי שגוגל יוכל לממש את כוונותיו ולהבין את כוונת הלקוח ולתת שירות טוב יותר שהולך ומשתפר.
גרף הידע הוא הדבר שמחבר אנשים, אירועים, מקומות, רעיונות ומאפשר לגוגל ליצור רשת סבוכה של קשרים הנותנים יכולת למנוע החיפוש לא רק לאחזר מידע באופן פשוט אלא להפעיל תהליכי חשיבה ולתת תשובות לשאלות.
גרף הידע מיועד גם לתת למשתמשים תשובות מבלי שיעזבו את דף תוצאות החיפוש של גוגל. לפעמים התשובות האלה מספיקות למחפשים ואם לא, אז גוגל נותן להם קישורים למקורות המידע בהם נעזר. כך גוגל מבטיח שהגולשים יחזרו אליו לקבל תשובות מדוייקות, רלוונטיות ובעלות ערך עבורם.
כדי לשפר את דירוג האתר שלכם בגוגל אתם צריכים לחשוב לקוח. ככול שתחשבו יותר לקוח ופחות גוגל, כך תתנו חוויה טובה יותר ללקוח וכאשר גוגל יבין זאת הוא יביא לאתר שלכם עוד ועוד תנועה. וכול האסטרטגיה הזאת בנוייה על אתר שמבחינה טכנית הוא הכי טוב שאפשר להציג לגוגל.
מדהים